בורדמן דורין

בורדמן דורין 

01/05/2013 - 01/01/1925

דורין בורדמן ז"ל נולדה בליברפול, אנגליה ב1925 .
את בעלה לעתיד, שהיה חייל יהודי מפלשתין בצבא הבריטי, הכירה כשהתנדבה בבית חולים באנגליה.
ב1945  בנו את ביתם ברמת-השרון והקימו משק חקלאי.
כשהייתה בת 61 התאלמנה, ובגיל 76 החליטה לעבור לרם-און בעקבות בתה פנינה והנכדות קרני ורעות.
כאן חייתה עד פטירתה במאי  2013 והיא בת 87.
השאירה שתי בנות (פנינה ורלה), חמישה נכדים ו 12 נינים. יהי זכרה ברוך.

 אמא סבתא ננה - דורין בורדמן 1925 – 2013
ליברפול – עיירת "החיפושיות" הפכה את אמא ל"סלב" רק בשנות השישים של המאה הקודמת.
כנערה הגיעה לבית חולים באנגליה לעודד חיילים יהודיים מפלשתין שהתגייסו לצבא הבריטי ונפלו בשבי הגרמנים. אבא היה אחד מהם ובתוך שבועיים החליטו השניים להקים משפחה בארץ ישראל. אמא, בת 18 בלבד, נשארה עוד חודשים ארוכים באנגליה ואז עשתה דרכה לישראל באונייה וברכבת מקהיר לתל אביב.
כדי להיות מובנת למדה את שפת האידיש מתוך קשריה עם האנשים ברמת השרון המושבה החקלאית הקטנה שבשרון. אנחנו נולדנו וגדלנו במושבה ואבא התפרנס מחקלאות כשאמא לצדו, תומכת, דואגת ועוזרת. החגיגות הגדולות היו ביקוריהם של קרובי משפחתה מאנגליה מדי פעם. משפחתו של אבא הושמדה בשואה. מהבית שבנו ברמת השרון בשנת 1950 נשמע קול שירתה הצלול והאופראי בשירים באנגלית מה שהפך מותג ברחוב הקטן בן שלושת הבתים. זו היתה אהבתה הגדולה. בצדה היתה אהבה שקטה ועמוקה לספרים. בכל רגע פנוי נראתה יושבת עם ספר בידה.
היכולת הבולטת של אמא היתה ביצירת קשרים עם אנשים שונים. ביתנו היה פתוח ומארח כל זר שזקוק היה לקורת גג. ילדות מאושרת, נעורים עשירי עניין ואמא תמיד שם פותחת את הבוקר בשירה ומקבלת פנינו בשובנו מבית הספר.
מספר האנגלוסקסים ברמת השרון הלך וגדל וכך נוצרו חברויות משמעותיות, מועדוני קריאה – book club  - וכל זאת במקביל לשמירת קשר חם ומשפחתי עם בני עירו של אבא בלצי שבבסרביה.
בסוף שנות השישים פתחה יחד עם חברתה האנגליה סילביה חנות ראשונה ברמת השרון ללבני נשים ושמלות כלה בהשאלה. טעם אנגלי מעודן ויחס לבבי, פתוח ומיוחד אפיינו את החנות "לי – לה" במרכז המושבה. חנות מיוחדת זו שמה את אבן הפינה ל"טרנד" המפואר של חנויות יוקרה ברמת השרון מבלי שהתכוונו לכך.
בגיל 61 התאלמנה אמא והמשיכה בפעילות חברתית, תרבותית במועדון גיל הזהב במושבה. בין היתר כחברה בחבורת הזמר של המועדון. בתמונות שנשארו רואים את ההנאה הגדולה והלב המתרונן בחוויה זו.
בגיל 76 בהחלטה המאפיינת רוח נעורים, עקרה מביתה שבשרון ועברה למושב רם און שבעמק. כל תכונותיה המיוחדות באו לביטוי גם כאן. כהרף עין מצאה חברות אמיתיות והצטרפה לעיסוקים חדשים ומרתקים ב"דורות בגלבוע". היא לא ויתרה על השירה, המוסיקה, האידיש. הנסיעות לגן נר היו טיול מרגש בטבע כל יום מחדש. היציאה לגינה סביב ביתה הקטן, המפגשים עם נכדיה וניניה היו מקור נחת וגאווה עבורה. בזכותה ובזכות החברות הטובות והמיוחדות שמצאו את דרכן אלה לאלה, הפכו את השנים בעמק למקור שמחה משמעותי בחייה.
השנים האחרונות לוו מכאובים פיזיים קשים אבל תמיד ידעה להוקיר את האנשים התומכים סביבה.
הניסיון לתמצת את חייה של אמא בכתב מקטין את סיפור חייה ואישיותה וחוטא לאירועים הקטנים – שמחים כעצובים – במהלך חייה.
כל קשר אנושי שלה הוא סיפור. הגשת התה של חמש אחה"צ, אירוע מלא יופי, המבטא האנגלי שלא נעלם, היחסים עם כל מי שנגע בחייה, בנסיעות באוטובוס, בצרכניה, ברחוב, בנסיעתה בקלנועית השאירו געגוע גדול בלב אוהביה.
                                                                                               
                                                                                            

תמונות:

מושב רם-און, טל: 04-6499857, פקס: 04-6499635, דוא"ל: aguda.m@ram-on.co.il | הוקם ע"י MeyData - אתרים קהילתיים עיצוב: ORLYKUNST CREATIVE