אודות

רם-און הוא מושב עובדים ויישוב קהילתי בחבל תענך שבדרום-מזרח עמק יזרעאל, דרומית לעפולה, צופה לעיר ג'נין. נחל הקישון מתחיל את דרכו באדמות המושב.

ליישוב יצאו מוניטין של "מקום מיוחד" בנוף ההתיישבות החקלאית השיתופית בישראל.

 

תולדות הישוב החקלאי


 המושב נוסד ב-1961, ע"י גרעיני נח"ל של בני מושבים ותיקים ובוגרי בתי-ספר חקלאים. להקמת ישוב הקבע קדמה תקופת התארגנות בת שלוש שנים בישוב נורית שעל הגלבוע. עד 1963 חיו המייסדים כקומונה במודל קיבוץ, כשהוקמו 20 המשפחות הראשונות והושלמו התשתיות - חולקו המשקים לחברים והישוב התנהל כמושב עובדים.

במשך השנים הראשונות הצטרפו למושב משפחות שהגיעו מקבוצים, ממושבים, ומערים שונות.

מאז הקמתו היה המושב תופעה ייחודית. חבריו גילו תמיד נכונות ויכולת לבצע בהצלחה פעולות משותפות ופתיחות לדפוסים ארגוניים חדשניים. הבסיס להצלחה נמצא, ככל הנראה, באימוץ מתכונת של מינהל תקין, הרואה במנגנון הציבורי כלי לשירות הפרט, בניגוד לתפיסה שהיתה שכיחה בקואופרטיבים, המעמידה את "צרכי-הציבור" בעדיפות עליונה. ע"י ניהול נכון מתקיימים ברם-און מפעלים משותפים בהצלחה כלכלית, אשר מקרינה אווירה חיובית גם על הפעילות הקהילתית המשותפת:

עיבוד משותף של שטחי גדולי-שדה ומטעים אשר החבר הבודד אינו מעוניין לעבד בעצמו. זה נעשה במודל ייחודי, המבטא את חלקו של החבר בשותפות לפי היקף אמצעי הייצור שמסר לשותפות.

מיקום מפעלים חקלאים (בעיקר חממות לגידול פרחים וחוות לגידול עופות) במרכזים מחוץ לשטחי המגורים, לשימוש החקלאי הבודד.

גמישות וניידות מרבית בחלקות הקרקע, לניצול מיטבי של מאגרי הקרקע.

הפעלת מפעל תעשייתי – "פולירם" – לייצור תרכובים תרמופלסטיים, המשמשים חומרי גלם לתעשיית מוצרים פלסטיים. המפעל מגוון את אמצעי הקיום, מאפשר השתלבות בני המקום בתעסוקה שאינה חקלאית, ומשמש אפיק השקעה כלכלית לחברים. המפעל הוקם ע"י האגודה החקלאית ופעל כחברה בבעלותה מאז 1987. בשנת 2003 הפך המפעל לחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בהצלחה רבה בבורסה של תל-אביב, והוא צומח באופן מתמיד. האגודה וחבריה מחזיקים ברוב המניות. 

בעזרת המבנה הארגוני-כלכלי הזה השכילה הקהילה, בראשית דרכה, לשמש זרוע תומכת למשפחת החקלאי הבודד וסייעה לבנייתם של משקים מתקדמים, תוך שוויון הזדמנויות. כך היה המושב מן הראשונים בישראל להקמת ענפים כמו פרחים ואבוקדו לייצוא, עופות-הודים לפיטום ולרבייה, כרמי-יין, כבשים ודבורי-דבש. רם-און גם היה מן הראשונים והמובילים בגידול כותנה במיכון מודרני, כבר בראשית שנות הששים במאה הקודמת. כיום המושב מוביל בפיתוח ענף מטעי השקדים באזור.

 

החוסן החברתי, הניהול המתקדם, והמינון הנכון של מפעלים משותפים הוו את הבסיס האיתן להתמודדות עם השינויים הדרמטיים בחקלאות, אשר באו לידי ביטוי בקריסת המערכת הארגונית האזורית והארצית, אשר הייתה הבסיס התומך לכל מפעל ההתיישבות החקלאית בישראל. הפתיחות המחשבתית, שהפכה למסורת ברם-און, אפשרה יישום השינויים המתחייבים בחברה החקלאית תוך מזעור הנזקים ומבלי להרוס את הבסיס לחיי הקהילה.

האגודה החקלאית שינתה את תפקידיה, חדלה להוות ארגון-אשראי, בהסכמה כללית ובהדרגה וללא משברי-אמון. היא ממשיכה להתקיים בדגם שונה, שהותאם למציאות, ובמרכז פעילותה – ניהול הענפים המשותפים.

חובות-העבר של החברים ושל האגודה החקלאית הוסדרו במשותף כלפי הנושים, תוך יישום הסדרים פנימיים, שהתבססו על אמון-הדדי ומשמעת פנימית.

המערכת היצרנית המשותפת, חקלאית ותעשיתית, חוזקה והותאמה לתנאים המשתנים.

חברים פיתחו פעילויות לא חקלאיות פרטיות מגוונות, בתחומי הייצור, המסחר, האירוח, הריפוי, והייעוץ.

הקהילה החליטה להתרחב ולקלוט ביישוב משפחות צעירות כתושבים שאינם חקלאים. הוקמה אגודה נפרדת לניהול השרותים המוניציפליים ונוסד תקנון ליישוב קהילתי המכבד את צרכיהם של כל תושביו על בסיס שוויוני.

 
גן שעשועים רם-און


ההרחבה – ישוב קהילתי

 

 בשנת 1992 הוקמה האגודה המוניציפלית, שמעמדה הוא "ישוב קהילתי כפרי, אגודה שיתופית בע''מ", והיא מכנסת תחת ישות אחת את כל התושבים – החקלאים והקהילתיים גם יחד. לאגודה זו יש הסכם עם האגודה החקלאית לאספקת מים ושירותים אחרים.

האגודה החקלאית העבירה לבעלות האגודה המוניציפלית, ללא תמורה, את כל הנכסים המשמשים את חיי הקהילה, כמו בריכת השחיה, בית העם, מועדונים וגני ילדים, וכיו"ב.  

ההרחבה הראשונה הייתה בתוך שטח הישוב הותיק, ובה הופרטו כמעט כל הבתים שהיו שייכים לאגודה החקלאית, ונמכרו בעיקר לבני ובנות המושב.

ההרחבה השנייה הייתה ממזרח לישוב, וכללה 40 מגרשים חדשים; גם בה נקלטו בעיקר בני ובנות המושב, ועוד מתיישבים מבחוץ – רובם ככולם משפחות צעירות.

 בשנת 2010 הושלמו השלבים האחרונים בביצוע ושיווק של שלב ג', שכולל 83 מגרשים נוספים. עם השלמת האיכלוס יכלול הישוב 59 משקים חקלאיים ועוד כ- 161 יחידות מגורים צמודות-קרקע.

אוכלוסיית הישוב בשנת 2011 מונה  225 בתי-אב, כ- 830 נפש, היא מורכבת גם מתושבים ששכרו דירות פנויות בחצרות המשקים ובין בתי ההרחבה. דור המייסדים, גילאי 70-/+, מונה כ- 60 בתי-אב, ושאר המשפחות הן צעירים בשנות ה- 30 וה- 40 לחייהם. ברם-און כ- 360 ילדים (וכ- 100 מתחת לגיל 6). בשנתונים האחרונים היו בישוב בין 10 ל- 20 לידות בכל שנה.

הקהילה אמנם שומרת על צביון חברתי אחיד, אולם הרכבה הפך להיות מגוון מאוד: חיים בה חקלאים לצד מהנדסים וטכנאים, עובדי תעשיה, רופאים ואחיות, אנשי מחשבים ותקשורת, טייסים, נהגים, מורות ומורים, עובדים סוציאליים, אנשי מכירות, יועצים ומתווכים, אנשי עסקים, קבלני-בנין, חוקרים, מעצבים, מסגרים ונגרים, עורכי-דין, אנשי-צבא ואמנים, וכמובן אנשי התעשיה שבמפעל 'פולירם' המקומי.

זוהי קהילה חיה ותוססת המקיימת חיי תרבות פעילים ומקדישה ממיטב אמצעיה לשיפור נוף הכפר ולרווחת הילדים הגדלים בה. תכניות רבות קיימות לשיפור ולהרחבת הגינון, הדרכים, מתקני הספורט, בריכת השחייה והמרכז הקהילתי. ברם-און מאמינים שיחד עם השלמת תכנית ההרחבה, תלך התשתית ותתרחב, הכפר יהיה למקום עוד יותר נאה ואיכות החיים של חבריו תוסיף להשתפר.

 

 ניהול הישוב

 

קיום הישוב כאגודה שיתופית מאפשר לתושבים מעורבות מלאה בקביעת סדר העדיפויות בחיי הקהילה, שלא כמו בישובים המנוהלים ע"י 'ועד-מנהל' המופעל ע"י הרשות האזורית.

הישוב מקבל שרותים מוניציפאליים מן המועצה האזורית הגלבוע. הם כוללים פינוי אשפה, אחזקת רשתות הביוב ותאורת רחובות, טיפול בגינון הציבורי, החזקת גני-ילדים במושב, ניהול בתי-ספר אזוריים ומערכת ההיסעים אליהם, מתנ''ס אזורי, מרכז לאוכלוסיית הקשישים, וכיו"ב.

שרותים תרבותיים וחברתיים נוספים מתקיימים ע''י הקהילה, באמצעות האגודה, במסגרת תקציב המאושר באסיפה הכללית אחת לשנה.

ההיטל לשרותים המקומיים עומד כיום על סך כ-400 ש''ח לחודש לכל בית-אב.

המועצה האזורית גובה מהתושבים מסי ארנונה ואגרות אשפה וביוב, כמקובל.

הניהול השוטף מבוצע ע''י מרכז-משק, ורכזת-מוניציפלית/מזכירה המשרתים את שתי האגודות גם יחד. ניהול החשבונות והכספים מתבצע בהנהלת-החשבונות של המושב.

 חיי הקהילה, החברה והתרבות מתנהלים דרך ועדות נבחרות, הפועלות בהתנדבות, הכוללות:

ועד הנהלה של האגודה, המורכב מ- 7 חברים, מפקח על הניהול השוטף של התקציב ושאר החלטות האסיפה הכללית, מנחה את האחראים לביצוע, ומסדיר בעיות פרטניות בין התושב לאגודה, לפי הצורך.

ועדת ביקורת, המפקחת ומבקרת את תקינות המינהל באגודה.

ועדת קליטה, שתפקידה לראיין את המועמדים לקליטה בישוב, למיינם, ולהמליץ בפני האסיפה הכללית על קבלתם כחברים.

ועדת חינוך, המכוונת ומתאמת פעולות החינוך וחינוך-משלים לילדים.

ועדת נוער, המפעילה ומתאמת את פעילות החינוך המשלים לנוער.

ועדת נוי, לתכנון ולשיפור פני הכפר.

ועדת תרבות, היוזמת ומארגנת פעילות תרבותית וחברתית בקהילה.

ועדת בריאות, המתאמת ומייצגת את נושאי בריאות הקהילה מול המוסדות.

ועדת ספורט, היוזמת ומארגנת פעילות ספורטיבית ודואגת לתפעול ותחזוקה של מתקני הספורט.

ועדת חסד-של-אמת האחראית לנושאי קבורה, אבל, והנצחה.

 
מבט על כיום מול 1965
השרותים הקיימים בישוב

 

בריאות: בישוב פועלת מרפאה של 'שרותי-בריאות כללית', בה אחות ורופא משפחה. שירותים נוספים - במרפאת 'עומר' ובבית החולים 'העמק' בעפולה

חינוך: בישוב 2 גני ילדים לגילאי 3-6, אשכול פעוטונים, 'תינוקיה' ומועדון-נוער. ביה''ס היסודי 'יד-לחמישה' נמצא במרכז-חבר, 5 דקות נסיעה. חטיבת-ביניים וחטיבה-עליונה. בביה''ס 'ניר-העמק' ליד עפולה, או בביה''ס המקיף 'אורט' בעין-חרוד. לכל המוסדות הללו ישנן הסעות מסודרות מטעם המועצה האזורית.

תרבות: אנחנו חוגגים במשותף וברוב עם את יום-העצמאות, את פורים ואת חג השבועות שהוא גם חג הכפר שלנו. אנו מציינים בטקסים מכובדים את יום הזיכרון לשואה ולגבורה ואת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. בקיץ מאורגנים מספר 'ימי-כיף' למשפחות בבריכת השחיה. בית-העם ומועדון לחבר משמשים להתכנסויות הללו, וגם מושכרים, במחיר עלות, לחברים לאירועים פרטיים.

ספורט: במושב מגרש כדורסל וטניס, ובריכת שחיה, הפתוחה לשימוש חופשי בקיץ. אירועי ספורט לכל המשפחה, כגון מסעות ניווט, תחרויות, ומסעי אופניים, הולכים וחודרים למסורת המקומית.

בטחון: האחריות לביטחון בישוב עברה לידי הצבא עם הקמת גדר-ההפרדה, העוברת בשולי אדמות המושב. הביטחון בישוב מופקד בידי רכז-בטחון-שוטף, שהוא תושב המקום. קיימת שמירת לילה ע''י שומרים שכירים, המתוגברים בתורנות של תושבי המקום. המושב מתפעל רשת מידע חרום עצמאית משוכללת, ומפעיל צוותים מיומנים לשעת חרום. מסביב למושב גדר היקפית עם תאורה.

צרכנות: במושב מופעלים ע"י זכיינים צרכניה/מיני-מרקט, וחנות לציוד לחקלאות, גינון ובניין.

שרותי הדואר ניתנים באמצעות דואר-נע בסיוע מתאם מקומי. החלוקה לתיבות דואר אישיות. אוטובוס של חברת 'קווים' פוקד את הישוב 5 פעמים ביום ומגיע לעפולה.

רם-און הוא יישוב שהוכיח כי בהתנהלות-עצמית נאותה, יכולה קהילה כפרית ליצור לעצמה איכות חיים גבוהה, תוך שמירה על אופיה החברתי הכפרי.